|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
|
רקדניות: מאיה ברינר, קוראלי לאדם, נעה דר
אומן אורח: אורי פרוסט- גיטרה חשמלית
מוסיקה: הנרי פרסל, אליני קורינדורו, פרידריך הנדל, טום וויטס.
תאורה: אסי גוטסמן
תלבושות : דיצה אבידן
חלל: נעה דר
הפקה: הלה קפלן
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
פרטים
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
|
לאחר שיצרה את "טטריס", מופע הבוחן דפוסים חברתיים באמצעות יחסים הנוצרים בין קהל למופיעים – מתרכזתנעה דר ב"ארניקה" בעולם אישי דחוס ועשיר.
היצירה היא רטרוספקטיבה לשפת התנועה הייחודית של דר, דרכה היא בוחנת ניגוד ודמיון בתכנים של עולם פנימי וביחס המשתנה שלו לעולם הסובב אותו .
המופע ארניקה אוסף ומציג 17 קטעי סולו קצרים באורכי זמן של 1 עד 5 דקות, שנוצרו במהלכו של כמעט עשור.
במופע משתתפות מלבד נעה דר, רקדניות שעובדות אתה תקופה ארוכה: מאיה ברינר שחוזרת להופיע בארץ לאחר שנים בהן רקדה אצל הכוריאוגרפית סאשה וולץ בברלין, והרקדנית קוראלי לאדם ששיתפה פעולה עם דר ביצירת טטריס.
למופע מצטרף המוסיקאי אורי פרוסט שמנגן בגיטרה חשמלית. פרוסט יצר מוסיקה גם לעבודות: "בארץ שחורה, שחורה" (פסטיבל ישראל, 2003) ול"טטריס" (פסטיבל עכו, 2006).
קטעי הסולו המרכיבים את המופע לקוחים מתוך היצירות "גיד אכילס" (הרמת מסך, 1999), "מוזר" (הרמת מסך 2000), "מוסיקה ע"פ המים" (בהזמנת התזמורת הקאמרית הקיבוצית, 2006) ו"ארניקה" שנוצר עבור פסטיבל ישראל, 2007. | |
|
| |
|
|
| |
|
|
|