|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
פרטים
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
|
הסרט מתרחש באנטוורפן שבבלגיה, עיר הולדתו של הבמאי, סטיבן ביגלאייזן ומגולל את סיפור היחסים הכאובים בין אמו בת ה-87 לבינו, הבן שסבל כל חייו מהשתיקה ששלטה בחיי משפחתו.
שתיקתה של אימו עמדה תמיד כחיץ ביניהם. היא כיסתה על סודותיו של הסיפור המשפחתי שראשיתו בימי השואה. את חלקו של הסיפור גילה הבמאי בהיותו בן עשר והוא יצר אצלו מאגר של ריחוק, כעסים והאשמות כלפי אימי.
הסרט מהווה עבור שניהם ניסיון ראשון - ואחרון - לשבור את השתיקה. נכונותה של האם לשוחח עימו על נושאים אינטימיים ורגישים, בחופשיות מוחלטת, תוך התעלמות מנוכחות המצלמה, יוצרת מסמך מרתק ורגשי, הן במישור של יחסי אם-ילד והן בזה של מצלם-מצולם.
מעבר להיותו פורטרט של יחסים בין אם ובנה המבקשים תיקון, הסרט נוגע בשאלות רחבות יותר של יחסי הורים וילדים, זיכרון, אשמה וזקנה, על רקע מלחמת העולם השנייה וההשפעה שהייתה לה על חיי הניצולים – ועל חיי ילדיהם. | |
|
| |
|
|
| |
|
|
|
RSS
