מהביקורת: "אם כי יש לי הסגות על עבודותיו של אדלמן, בדבר אחד הוא הצליח, להשיג תשומת לב מרבית ...... האנלוגיה בין מעריציו הקיצוניים המסוכנים שמוכנים להקריב אותנו על מזבח הטירוף שלהם..... די מבחילה.....” (אורה ברפמן, Dancetalk) "המניפולטיביות והזיוף בה, הזכירו סימולציות של גורו בכת, מלכודת פתאים. ומוטב לנו לא להקריב את זמננו על מזבחה..” (ענת זכריה, ידיעות אחרונות) "החשיבה האודיו־ויזואלית של רובי אדלמן ב"פולחן נהרין" נראתה כהתגלות תנועתית פסיכו־פיזית... ..גילי אינגלס, טל בנארי וסופיה קרנץ יוצאות מהמסך ומגישות לקהל אקסטזה – נשמה יתרה, חזון אלוהי – דרך יחידה לאמן המחפש תשובה, אך תמיד לא מסופק. ....אדלמן מציג על הבמה טקסט תנועתי עם מודעות ותחושה קבליות....אסתטיקה נועזת ללא פשרות" (זלאטע זרצקי, מקור ראשון)
|